ספר משנת 1936 שמצאתי באמזון, פרי מפעלה של המפלגה הנאצית, מתאר את השפה החזותית, השיווקית, את הלוגו, הגופנים, ועד תכנונים אורבניים – ממש כמו ספר מותג מסחרי – גרם לי להבין עד כמה המפלגה הנאצית היתה חדשנית בתפיסת עולמה. בהרצאה אחשוף פרקים מהספר, נדבר על מה למד ממנה ארגון דאע״ש, וננסה להבין איך בני האדם נירמלו לאורך ההיסטוריה את הרוע.

הדור שמשנה את העולם 

מעולם, בכל תולדות האנושות, לא החזיקו הדורות החדשים בכוח משמעותי, כלכלי וטכנולוגי, כמו עכשיו. ילידי דור הזד ודור האלפא (ילידי 1996-2025) משנים את העולם שלנו בצעדי ענק. עם גישה בלתי אמצעית לבינה מלאכותית, מדיות חברתיות וכסף. הדורות שהתבגרו על רקע הקורונה, עליית פוליטיקאים פופליסטיים, משבר כלכלי ומלחמות שסיימו את תקופת הרווחה הכלכלית שנמשכה מאז סיום מלחמת העולם השנייה הם אלו שמעצבים את עולמנו עכשיו. למה זה קורה, איך זה משפיע על הפוליטיקה, עולם העבודה ועל הדרך שבה אנחנו מחפשים אהבה? 

דור העתיד הוא ההווה. מה עושים עכשיו? 

הרצאה מסעירה על הגבול בין חוויה אישית למחקר מדעי – מהג’ונגלים של פרו ועד חקר המוח העכשווי.
ההרצאה לקוחה מהתנסותו האישית של ד״ר איתמר כהן כמטפל במרפאה מיוחדת בלב האמזונס של פרו.
״בהרצאה אני מציג למשתתפים נקודת מבט משולשת על משקה האיוואסקה:
ראשית – ההיסטוריה והשימוש המסורתי, עם סרטים ותמונות מהתקופה בה עבדתי עם בני שבט השיפיבו.
שנית – ההשפעות הפסיכולוגיות של החומר הפעיל, כולל חוויות של מפגש עם ישויות תבוניות וחוויות סף-מוות ייחודיות. ולבסוף – הסבר על המנגנונים המוחיים שמאחוריה, וכיצד ניתן לנצלם לרווחה נפשית.”

חדשות זה כמו נקניקיה בתחנת דלק - לצרוך בזהירות כשאין ברירה.
כולנו צורכים אותן כדי לדעת מה קורה במציאות אבל כולנו גם מרגישים יותר ויותר שהקשר בין מה שמדווחים לנו למה שבאמת הוא מפוקפק ורופף.
אז איך בעצם לצרוך חדשות באופן שמאפשר לנו לזקק את האמת ולנווט את החיים? מה האינטרסים שמעצבים את החדשות? ומה צריך כדי לדעת מה באמת קורה ולגבש דעה בעניין בלי להפוך את זה לעבודה במשרה מלאה?

אחרי 14 שנים בעיתונות הממוסדת ושנתיים כדוברת פוליטית, רעות ענבר יודעת איך להפריד את האמת מהשטויות, להריח ספינים מרחוק ולשמור את העיניים על הכדור.
כפרשנית פוליטית עצמאית עם אובססיה קשה לאמת (ולח״כים), היא מנגישה מידע ומחברת את הנקודות לעשרות אלפי עוקבים ברשתות כדי שכולנו נרגיש יותר שליטה על החיים שלנו ונשפיע על העתיד שלנו.

האם חומרים פסיכדליים יכולים להפוך אותנו ליצירתיים יותר? מה קורה למדענים שלוקחים פסיכדליים ואז מנסים לפתור בעיות מורכבות? וכיצד המחקר המדעי מראה לנו כיצד עושים את זה נכון?
בהרצאה נסקור את מנגנון הפעולה המוחי של החומרים הפסיכדליים השונים ונבין מדוע בכוחם להוביל אותנו לחשיבה מחוץ לקופסה

ד״ר איתמר כהן הוא פסיכולוג קליני וחוקר במכון ״סגול״ לחקר המוח של אוניברסיטת תל אביב ובית החולים איכילוב.

הישרדות בכלא האכזרי ביותר בבוליביה – מקום שבו החוקים נכתבים בדם. בתוך עולם של אלימות, פחד ומשחקי כוח, מצאתי את עצמי יוצרת ברית מפתיעה עם ראש הקרטל הבוליביאני – מהלך שנולד מצורך טהור לשרוד.
אבל הכלא היה גם המקום שבו החיים הפתיעו אותי בצורה שלא תיארתי: אימצתי ילדה קטנה שנולדה בין הסורגים, ומצאתי אהבת נפש בבחורה טרנסית – קשר עמוק ואמיתי שצמח דווקא בין חומות הברזל.
הסיפור שלי מתחיל הרבה לפני – ילדות רגילה, חלומות, ושגרה פשוטה – שנקטעים בבת אחת עם מעצר דרמטי על הברחת 10 קילו קוקאין. משם הדרך הובילה לבריחה כואבת אל עולם הסמים, התמכרות קשה ואובדן ערך עצמי.
ובתוך כל החושך הזה – מצאתי נקודת מפנה: אמונה חזקה מהפחד, שחרור מהצורך לשלוט, והבנה שלכל דבר יש סיבה – גם אם היא לא נראית בזמן אמת.
זה סיפור על חופש, על חידוש האמון בעצמי ובחיים, ועל הוכחה חיה שגם במקומות האפלים ביותר אפשר למצוא אור, אהבה ומשמעות שתלך איתך הלאה.

שרון יצחקי היא אשת עסקים, סופרת ומרצה ישראלית. יצחקי התפרסמה בעקבות סיפור הישרדותה בכלא נשים בבוליביה, לאחר שנעצרה שם בחשד להברחת סמים. סיפורה תועד בספרה האוטוביוגרפי "10 קילו קוקאין", שהפך לרב מכר, ועובד לסרט הקולנוע "10 קילו קוקאין" ולמיני-סדרה.

טוקיו העיר הכי מופלאה, כזאת שמתקיימת בדיסוננס שבין ישן לחדש, שבין בלאגן לסדר ושתמיד משאירה תחושה של עמימות וסוד.
ההרצאה תציג את מה הופך אותה לכל כך ממכרת, דרך פרויקטים אדריכליים ומבנים ייחודים מהעבר ההווה והעתיד.

רענן שטרן, אדריכל בעלים של משרד RUST אדריכלים.
מתעסק בפרקטיקה של אדריכלות, תכנון חללים מורכבים בנית קונספט בעבור חברות ויזמים בארץ ובעולם.
במקביל היה חבר בסגל המרצים של המחלקה לארכיטקטורה בחיפה, חבר בצוות החדשנות העולמית של BMW ומרצה קבוע בקתדרה ובפורמים בנושא אדריכלות, היסטוריה ועירוניות.

בהרצאה נדבר על כל אותם רגעים שבהם הלב שלנו דווקא נסגר מול האנשים הכי קרובים אלינו, ואיך אפשר לשבור את הלופים האלה שחוזרים על עצמם בקשר.
נגלה מה אנחנו באמת צריכים כדי להרגיש בטוחים ואהובים בקשרים שחשובים לנו, ואיך להגיד את זה בצורה שתפתח חיבור.
מפגש בגובה העיניים, עם צחוקים, סיפורים ותובנות שיתנו לכם כלים פשוטים ומיידיים, ובהירות אמיתית לגבי איך לבנות קשרים שממלאים לנו את הלב לעומק.

לינדה נתן כהן- מרצה ומטפלת בגישות מבוססות התקשרות וחמלה. מלמדת תקשורת מקרבת, סכמה-תרפיה, ידע מבוסס מערכת עצבים והתקשרות מבוגרים. יוצרת, מאיירת וכותבת סביב זה כדי להפיץ את הבשורה.

תשכחו גלימות כתומות ומדיטציות אינסופיות - החופש שבודהה דיבר עליו מתחיל הרבה יותר קרוב ממה שאתם חושבים.
זו הזדמנות נדירה לשמוע מהאדם שידע יותר מכל על טבע האדם, משמעות החיים, והדרך לחיות בשלווה - גם כשהחיים קורים מסביב.

נגלה יחד את העקרונות הפשוטים, המפתיעים והמעוררי השראה של הבודהיזם, ונראה איך אפשר ליישם אותם במשרד, בבית, ובאמצע פקק באיילון.
נלמד מה הבודהה מציע לנו כדי להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים, להפסיק להילחם במה שאין לנו שליטה עליו, ולהשיג חופש פנימי - כזה שלא מתנדנד לפי מצב חשבון הבנק.

חופש אמיתי - יכול להתחיל בערב אחד.
השאלה היא, האם תהיו שם לשמוע איך?

אופיר סגל הוא מטפל, נטורופת, וחוקר סקרן של גוף, נפש ותודעה, שכבר שנים מחבר בין חוכמות עתיקות לבין אתגרי החיים המודרניים.
דרך שילוב של פילוסופיה, בודהיזם, רפואה טבעית ותובנות מהקליניקה ומהחיים - אופיר מצליח להפוך רעיונות עמוקים לכלים פשוטים ומעשיים שכל אחד יכול ליישם, אפילו באמצע יום לחוץ.

כיצד עולם הפנטזיות שלנו יכול להקל על כאבים נפשיים, לקדם מיניות מספקת ובריאה, ולהעצים את מערכות היחסים הרומנטיות בחיינו.

ההרצאה מבוססת על מספר תיאוריות מעולם הפסיכולוגיה האבולוציונית וההתקשרותית, כמו כן שואבת מעולם הטיפול הזוגי. ההרצאה נוגעת גם באלמנטים אשר מחוץ לנפש האדם, אלו התרבותיים, החברתיים וההיסטוריים הקשורים להתפתחות המיניות והרומנטיקה האנושית.

בהרצאה נסקור את עולמות "הקינק" ונראה כיצד יחידים וזוגות, מצליחים להקל על כאבים נפשיים אשר אינם נגישים לפתרון בדרכי הטיפול האחרות.

ד״ר איתמר כהן הוא פסיכולוג קליני וחוקר במכון ״סגול״ לחקר המוח של אוניברסיטת תל אביב ובית החולים איכילוב.

הו, איזו תקופה נפלאה לחיות בה. איזו תקופה נפלאה להביא בה ילדים.
המילניאלז, הדור האנלוגי שמתקשר דיגיטלית (ילידי 1980-1997) נכנס בעשור האחרון למעגל ההורות ומוצא את עצמו חסר אונים.
חי בהשוואה מתמדת ומתעד כל רגע בחייו (לכל העוקבים שלי, הנה הצעד הראשון של הבייבי!), מלקט מידע באינסטגרם וביוטיוב, מתמכר לקהילות טיפים ומתייעץ עם יועצת גמילה ממוצצים. רב עם הטף על מסכים, אכול רגשי אשם ומזריק בוטוקס כדי להיראות כמו לפילטר האחרון ן/או הקרדשיאנס. אבל למה זה כל כך קשה?
האם אפשר להיות הורה טוב גם בלי להקים סדרת רשת על גמילה מחיתולים?

הרצאה מיוחדת על תפיסת ההורות של המילניאלז, ההשפעה של הרשתות החברתיות, איך מגדלים ילדים תחת השפעת המסכים (״פרדוקס הילד הדיגיטלי״) ולמה בתוך כל זה חשוב לנו להיראות כמו בני עשרים?

הילה רגב היא חוקרת ומרצה לתרבות פופולרית, מגדלת שלוש ילדות תחת שלטון העריצות של יוטיוב, שולחת אותן לגן עם בגדים עם כתמי שוקולד ודואגת לנרמל טנטרומים בשירותים (של ההורים, לא הילדים).
 

אלה גולן נולדה בשנת 1981 בקיבוץ יקום. כבר במהלך התיכון קיבלו חייה של גולן תפנית משמעותית כאשר היא הכירה את גואל רצון, מי שעתיד להפוך לאבא של חמשת ילדיה ולאיש שבגללו חייה ישתנו לעולמי עד.

מגיל 17 ועד גיל 30 הייתה חברה בכת של גואל רצון ושימשה כאחת מנשותיו - כל זאת תחת תהליך מתמשך של שטיפת מוח, איומים והפחדות. גולן הצליחה לצאת מהכת ולשקם את חייה תוך שהיא מגדלת את ילדיה, מסיימת תואר ראשון ותעודת הוראה ומשקמת את היחסים עם הקרובים לה. כיום משמשת גולן כמרצה מבוקשת וכיועצת למשפחות וליחידים שנמצאים במקום שממנו היא הצליחה לצאת.

איך נראית שמלה עשויה מאצות חיות? איזה מותג אופנה המציא שמלה מתכלה מספריי חוטים ולמה תעשיית האופנה תולה את תקוותיה דווקא בפטריות?

אתם מוזמנים לצאת עם ד"ר אושרית קטורזה למסע שמגלה את הדרך שבה חדשנות יוצרת מהפכה בארון הבגדים. נכיר את פריצות הדרך בתעשיית הטקסטיל ונגלה כי אופנה מקיימת היא אופנה ששומרת על הסביבה.

ד"ר אושרית קטורזה, כימאית, מרצה ומומחית לקיימות, וחדשנות באופנה.

בעידן של חוסר יציבות, הגבולות בין רוחניות, מנהיגות כריזמטית וטכנולוגיה מיטשטשים. רשתות חברתיות מציפות אותנו בתכנים על פסיכולוגיה פופולרית, טיפול עצמי והתפתחות אישית המתפרצים לפיד שלנו ללא סינון וביקורת, נטולי הקשר ואחריות מקצועית. בתוך משטר אלגוריתמי שמתגמל פשטנות ואבסולוטיות מתהווה מרחב שבו פולחני אישיות מתעצבים סביב דמויות כריזמטיות, קהילות דיגיטליות פועלות במבנים הדומים לכתות, ומידע חלקי או לא מהימן נארז בעטיפה של ממתק מפתה להחלמה והארה.

ההרצאה מבקשת לפענח את המנגנונים שמאפשרים לתרבות הזו לפרוח: כיצד היא מתעצבת בעידן הדיגיטלי, מה הקשר שלה לדפוסים היסטוריים של כתות ותנועות רוחניות, ואילו אתגרים היא מציבה לחשיבה ביקורתית בתוך האקלים התרבותי הנוכחי. יחדיו נחקור את המתח בין ידע מקצועי לתוכן פופולרי, בין טיפול לבין בידור, ונחשוף תפקיד האלגוריתם בעיצוב ההיררכיות החדשות של סמכות, שייכות וידע.

בר אומנסקי
בעלת סוכנות לייעוץ אסטרטגי ומיתוג, מרצה וחוקרת עצמאית לתקשורת ותרבות דיגיטלית

המחקר בחומרים פסיכדליים מראה כי בכוחם לעורר הגמשה בדרכי החשיבה שלנו.
להטיל ספק באמיתות אותן קיבלנו כמובנות מאליהן. בהרצאה הזו נשאל האם בכוחם ליצור שינויים דומים גם בעולם המיניות ומערכות היחסים הרומנטיות.
נשאל האם בכוחם להגביר את המשיכה המינית? לשנות את העדפותינו המיניות? את תפיסת המגדר שלנו? ואולי גם לערער את התפיסות שלנו לגבי מונוגמיה, פוליאמוריה וכל מה שבינהן?

ד״ר איתמר כהן הוא פסיכולוג קליני וחוקר במכון ״סגול״ לחקר המוח של אוניברסיטת תל אביב ובית החולים איכילוב.

עקב הביקוש הרב הוספנו תאריך חדש!

הרצאה מסעירה על הגבול בין חוויה אישית למחקר מדעי – מהג’ונגלים של פרו ועד חקר המוח העכשווי.
ההרצאה לקוחה מהתנסותו האישית של ד״ר איתמר כהן כמטפל במרפאה מיוחדת בלב האמזונס של פרו.
״בהרצאה אני מציג למשתתפים נקודת מבט משולשת על משקה האיוואסקה:
ראשית – ההיסטוריה והשימוש המסורתי, עם סרטים ותמונות מהתקופה בה עבדתי עם בני שבט השיפיבו.
שנית – ההשפעות הפסיכולוגיות של החומר הפעיל, כולל חוויות של מפגש עם ישויות תבוניות וחוויות סף-מוות ייחודיות. ולבסוף – הסבר על המנגנונים המוחיים שמאחוריה, וכיצד ניתן לנצלם לרווחה נפשית.”

שירות לקוחות שלום, המוצר שרכשתי מכם פגום: הזוועה שהזמנתי לא מטלטלת מספיק, אני דורשת החזר. במדינת האלגוריתם, שפת האם היא פורנו. כשתוכן קיצוני ברשת: אלימות, שנאה וזוועה – הופך למוצר מדף, נחשפת כלכלת הסבל של העידן הדיגיטלי, מסחור של ריגוש בשוק רווי גירויים. פורנו-טלינג הוא מנגנון של הצפת חושים: הפקת עונג מצריכת תוכן קיצוני והנעה להחרפה רגשית מתמדת. מה שאינו מספק גירוי מיידי נעלם מהפריים.

התופעה נוכחת בכל מרחב דיגיטלי – מטוקבקים ועד לשיח ציבורי. היא פועלת לא רק כמסחור של אלימות אלא כדרמה מובנית מראש: בידור במעטפת של ידע, הנשען על אירועים רגשיים קיצוניים שמניעים חשיפה, שיתוף ומעורבות. האלגוריתם מתגמל תוכן שמספק סערה ומעצב כלכלה רגשית שמתרגלת אותנו לקיטוב ומבססת הקצנה כערך מרכזי.
ההרצאה תבחן כיצד תוכן קיצוני הופך למוצר צריכה, איך האלגוריתם מעצב את הכללים של השוק הרגשי החדש, אילו מחירים תרבותיים ופסיכולוגיים נגבים מחברה שמתרגלת לראות סבל כשואו ושנאה כחוויית בידור, ומהם הכלים להתנגדות מול מנגנון שמבקש להפוך קיצון לנורמה.

בר אומנסקי
בעלת סוכנות לייעוץ אסטרטגי ומיתוג, מרצה וחוקרת עצמאית לתקשורת ותרבות דיגיטלית